פורים הוא חג שמאגד את הריעות והאחווה לצד מתן הצדקה. בפורים קיימת מצווה יוצאת דופן - מתנות לאביונים, שבה הצדקה ניתנת במתכוון "מיד ליד" ולא בסתר כמקובל בשאר ימות השנה. מה המיוחד בנתינה זו? והאם יש בה ללמדנו על האופן הראוי לתת צדקה?
החכם רבי אליהו הכהן מסביר כי בפורים נהוג שכולם מקבלים מתנות זה מזה, עשירים ועניים כאחד. מציאות זו יוצרת אווירה של אחדות ושוויון בעם ישראל, שבתוכה העני אינו מרגיש בושה וניכור בעת קבלת הצדקה מיד הנותן. זאת בשונה מימות השנה, בהם מעמדו הכלכלי הנחות של העני עלול להביא לתחושת בושה ונחיתות. חג הפורים מנפץ את החומות המפרידות בין חלקי החברה השונים, ויוצר חוויה של קהילה אחת שכולה שווים זה לזה ביסודם.
למעשה, התופעה של מתן צדקה בסתר כל השנה, נועדה דווקא במטרה למנוע בושה של העני במפגש הישיר עם הנותן. אך בפורים מתרחש תהליך הפוך - הנתינה הישירה מיד ליד היא דווקא זו שמחזקת את תחושת האחדות והריעות, עד שהעני אינו מתבייש עוד בקבלת הצדקה. זאת לומדים מאשתו של מר עוקבא שניגשה לעני ללא חשש ונתנה לו מיד ליד, מתוך ראייתו כחבר קהילה ולא כאובייקט צדקה.
יום אחד אמר: אלך ואראה מי עושה בי אותה טובה.
אותו יום התעכב לו מר עוקבא בבית המדרש, באה אשתו עמו.
כיוון שראוהו מטה את אזנו לדלת לצאת אחריהם, רצו מלפניו.
נכנסו לאותו כבשן שהיה גרוף באש.
היו נשרפות רגליו של מר עוקבא.
אמרה לו אשתו: קח רגליך והנח על רגלי.
הצטער. אמרה לו: אני מצויה בתוך הבית, וקרובה הנאתי.
תרגום לתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז, עמ' ב
וקרובה הנאתי - הנאתי מזומנת, שאני מחלקת לחם ובשר ומלח, אבל אתה נותן מעות לעניים,
והם טורחים וקונים סעודה.
רש"י למסכת כתובות, דף סז, עמ' ב
התנהגותה של אשת מר עוקבא מזכירה את התהליך שעברה אסתר המלכה בטרם החלה בפעולות ההצלה של עם היהודים. בראשית דרכה, היא דרשה ממרדכי לקרוא לכל היהודים להתכנס יחדיו. אסתר הבינה כי כוחה של ההתכנסות והאחדות, הוא שיוכל להוביל את השינוי הנדרש. רק לאחר שהתלכדו היהודים ממעמדות שונים סביבה, יכלה להנהיג את המהלך להצלתם.
האחדות שנוצרה בפורים היא שאיפשרה לראות בעני חבר קהילה ראוי ולא מקבל צדקה בזוי. מכאן נגזרת הלקח החשוב כי צדקה אמיתית, שמקדמת שוויון ומונעת פערים חברתיים, חייבת להיעשות מתוך אחווה, ריעות וקשר אנושי אמיתי בין הנותן למקבל. שילוב המצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים, מלמד שעל מנת לחולל שינוי חברתי נדרשת התלכדות הכוחות וראיית האחר על צרכיו ומצוקותיו כאחד האנשים.
לכאורה מצוות הצדקה היא בזכות הנותן, אך למעשה היא גם זכות למקבל - להיות נתון בקהילה חמה שלא מהססת לגעת בו פנים אל פנים ולהושיט לו יד עזר ללא בושה או ניכור. חג הפורים מלמד שעל מנת לקדם חברה צודקת, יש צורך לא רק במעשה הצדקה הפיזי, אלא גם באותה חוויה קהילתית מלכדת ומעצימה, שתוביל להכלה אמיתית של כלל חלקי החברה. זהו המסר שראוי לשאוב מאופייה המיוחד של צדקת פורים.
אודות קופת צדקה "זורע צדקות" קישור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה